הון ציבורי לארגון שיתופי

האשראי המרוכז לקיבוצים היה ניסיון רחב היקף להקים מערכת לאספקת אשראי לתנועות ההתיישבות בארץ.

המערכת ניסתה לפתור את הבעיה הכלכלית באמצעות אספקת מימון מתקציבי משרד החקלאות, לא רק לכיסוי החובות אלא גם למימון השקעות חיוניות לפיתוח המשק הקיבוצי. התקווה הייתה שהחדרת נוהלי התכנון והפיקוח תעלה את המשק הקיבוצי לדרך המלך הכלכלית, תאפשר את צמיחתו לאורך שנים ותמנע הסתבכויות כספיות. אך האם שיטת האשראי המרוכז איפשרה בפועל פיתוח משק קיבוצי עצמאי ובריא, או שמא היו בה יסודות שתרמו לניוון היוזמה והאחריות של הקיבוצים?

שאלות אלה ואחרות הן לב-לבו של ספר זה, הראשון בסוגו בתחום