ספר זה איננו ביוגרפיה אישית של ישראל גלילי אלא ביוגרפיה פוליטית. אין בו התייחסות למשפחתו, לאורחותיו ולמעשיו בביתו – קיבוץ נען – או לחייו מחוץ לזירה הפוליטית. מטרת הספר היא לתאר במדויק ככל האפשר מה חשב גלילי על דמותה של החברה שתיבנה בארץ-ישראל ועל מקומן המרכזי של תנועת הפועלים וההתיישבות העובדת בחברה זו, וכן את תרומתו הייחודית של גלילי בענייני חוץ וביטחון.
גלילי לא היה ראש וראשון בתנועה הציונית ובמדינת ישראל, אך בתקופות שונות במרוצת חייו – מאז נמנה, בשנות העשרים של המאה שעברה עם מייסדי הנוער העובד – היה מקורב למקבלי ההחלטות, ולימים גם מילא תפקידים מרכזיים בעיצוב הכרעות גורליות וכבדות משקל לעם ולמדינה ובמימושן. כך היה בעיקר לאחר שנעשה חבר המפקדה הארצית של ההגנה בראשית שנות הארבעים והשתלבותו בו-בזמן בהנהגת הקיבוץ המאוחד. תרומתו האישית התעצמה לאחר שהוצב בראש ההגנה (ביוני 1947) ובהיותו מנהיג תנועתי-מפלגתי, חבר כנסת ושר בכיר (בשנים 1966 – 1977). בחינת תפיסת עולמו ומעשיו של גלילי אמורה אפוא להאיר את פני המאבק על עיצוב התרבות הפוליטית של ישראל, תפיסת הביטחון שלה ותפקיד ההתיישבות בארץ לפני קום המדינה ואחריה.
