חסר לי צחוקם של ילדים – קיבוץ 2000 בעיני חבריו

כחמישים חברות וחברים בעשרה קיבוצים שונים משוחחים עם המחבר על תהליכי השינוי השוטפים את קיבוציהם ועל השפעתם עליהם כפרטים, על היחסים הבין-אישיים, על מעמדם בקיבוץ ועל תפיסתם את הקיבוץ.

החברים מספרים מה הן ציפיותיהם, תקוותיהם וחרדותיהם, ממה התאכזבו ומה השתנה לטובה ברשות היחיד ובקהילתם – קיבוצם. עיקרו של הספר הוא דיווח על דברי החברים, דברים שנותחו ומוינו והושמו כל אחד במסגרת תיאורטית המסבירה את התופעות שהצטיירו בראיונות