בדרכן – נשות עין חרוד 1921 – 1948

תמי קמינסקי

"לַדְּרָכִים אֵין עַינַיׅם לִרְאוֹת מֶה עָמְקוּ חֲלוֹמוֹת הוֹלְכֵיהֶן"

אברהם חלפי

בדרכן מספר את סיפורן של חברות קיבוץ עין חרוד שהובילו מהפכה מגדרית בקיבוצן והשפיעו על כלל החֶברה היישובית במחצית הראשונה של המאה העשרים. מי הן היו? אילו שינויים הן חוללו? ומה הייתה תרומתן לעיצוב החֶברה הקיבוצית והחֶברה היישובית?

מייסדות עין חרוד – נשות העלייה השנייה, השלישית והרביעית, ראו את עצמן ככוח מוביל וחוד חנית של מהפכה מגדרית-ציונית במגוון תחומים. הן הדגישו את היעדר השוויון המעמדי והמגדרי בחֶברה ומתחו ביקורת על מצבן, עודדו נשים להתבטא ולממש את עצמן בחייהן האישיים והציבוריים ובה בעת האמינו בקבוצה ובחיים הקולקטיביים. ברוח זו הן חוללו שינויים הדרגתיים, צעד אחר צעד, בדפוסי העבודה בקיבוץ, בתפיסת המשפחה והאימהוּת ובתפקידן של נשים בהגנה על היישובים, והוסיפו לחתור להשגת שוויון זכויות וחובות לנשים בכל התחומים.

ואולם דווקא בקיבוץ שביקש לחולל מהפכה בתפיסת הבית והמשפחה ולהחליף את התא המשפחתי בחיי הקולקטיב התקשו נשות עין חרוד להטמיע את רעיונותיהן ולשמֵר את הישגיהן הציבוריים והלאומיים. היחס אליהן היה חשדני, ונטו ללעוג להן על עסקנותן ועל התדמית ה"גברית" שיצרו לעצמן. הספר מגולל גם את מכאוביהן ואת התלבטויותיהן הסמויים והגלויים, הנחשפים בכתביהן שהשתמרו בעין חרוד.

יצא בשיתוף מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות