רענן גלילי (1920-2004), החל לצלם עוד כנער במינכן, אירועים שקדמו לעליית הנאצים. עם תום המלחמה, גלילי מראשוני קיבוץ חמדיה מתעדו החל מ 1944 ובעיקר בשנות החמישים, לצד אירועים שונים של יישוב הארץ והקמת המדינה – הצילום מבחינתו הוא מפעל חיים ושייכות. ארכיון התשלילים שלו הועבר לאחרונה ליד טבנקין ועוד קודם לכן נסרק בפרויקט הדיגיטציה "שימור לדורות". מתוך אלפי הקבצים שבארכיון, נבחרו ארבעה עשר מקבצים של ארבעה צילומים כל אחד, היוצרים מעין מרחב תחום של תתי נושאים בתוך חיי הקיבוץ.
עמרי קרן-לפידות (נ. 1983), בוגר המחלקה לצילום בוויצ"ו (2013) בחיפה, חי ויוצר בקיבוץ חצרים. הצילומים שמוצגים בתערוכה זו עוסקים בתבניות המגורים, חדרי האוכל, מוסדות התרבות ואתרי הזיכרון שנבנו ברובם אחרי קום המדינה בקיבוצים שונים בישראל. קרן-לפידות מציג מעין השוואה חזותית של מבנים אלה בקיבוצים שונים וזאת בטכניקת עיבוד תמונה של מספר קבצים לכדי דימוי אחד – לעיתים היפר ריאליסטי ומצד שני תיעוד של "מבני מוטציה" כאלה שנוספו אליהם חלקים היברידיים של הרחבות ותוספות.
האפור והירוק החי, מופיעים לפתע בצילומיו של גיא רז (נ. 1964), בן קבוצת גבע, בוגר קמרה אובסקורה (1993) בתל אביב, חי ויוצר בגבעתיים. בפרטים מתוך סדרת הצילומים "גב אב" (2014), מתחקה רז אחרי תנועתו של אביו דניאל ז"ל, "המשוטט הקיבוצי" בין בתי הקיבוץ כמותם מתעד קרן-לפידות ובנופי הארץ אותם מתעד גלילי. הסדרה הטיפולוגית-טופוגרפית לוכדת בחובה את גבו הסימבולי של אביו של רז המהווה סימן לגבם של בני דור החלוצים כולם. בכך מוגשת לצופים בתערוכה מעין קפסולת זיכרון חזותית – מנקודות תצפית שונות של שלושה דורות של צלמים – שהיא סיפור של תבנית, נוף ומולדת בתמונות נייחות, הנעות על ציר הזמן של המדינה, הקיבוץ והצילום.
