"קלוסובה שלי-דפדוף באלבום"
הסיפור של "קלוסובה" הוא סיפורה של החלוציות הציונית עוד טרם הקמת המדינה. בני נוער מהפכניים חדורי אמונה עמוקה ביכולת לשנות אורח חיים, מנהגים מסורת. מורדים בהורים בדת ובכל מה שייצג את העולם הישן. כל זה תוך תנאי חיים קשים של מחוסר דוחק, רעב קור וחולי, הם מכשירים עצמם לעבודה קשה, לחיי שיתוף, שוויון, לקראת עליה והחיים בארץ ישראל.
"קלוסובה שימשה כור היתוך לכולם ויצרה טיפוס חלוצי חדש ""קלוסובאקי" אשר הציב לעצמו משימה.
ליצור מולדת לעם מחוסר הקרקע ולהפוך את היהודי התלוש והבטלן לאיש עובד בחיי הקומונה. מהפכה לא עושים ברכרוכיות, מן ההכרח לתבוע הרבה מעצמך ומזולתך ולעיתים אף "להתאכזר" (בני מרשק)
הרלוונטיות של התערוכה למציאות חיינו היום היא בשאלות אשר היא מציפה ומעלה,העובדה שגם אז וגם היום מדובר בבני נוער ובאנשים צעירים היוצאים למרד בהורים ובעולם המבוגרים. אז מרדו כדי לזכות במדינה וכדי להפוך לעם חופשי החי במולדתו. היום בני הנוער והצעירים יש להם מדינה חופשית וחסרה להם ההגשמה. נשאלת השאלה מה היה לנוער אז שאין לנוער היום. מה גורם לנוער אחרי שלוש דורות לאבד את אותה תנופה, נחרצות ואמונה ביכולתם לחולל שינוי.(מוליק בר)
מה זה אומר עלינו כהורים לדור של מחאת הקוטג' לדור של יורדים ,מה לא עשינו במה טעינו?…….ומה יפה יותר בלסכם בדבריו של"יצחק טבנקין":"בקלוסובה רצינו להגשים את הערך המהפכני הזה של התנועה, רצינו להגשים את דמות האדם המרחפת לפניה. כי הרי האידיאל של דמות אדם ודמות חברה, המרחף לעיני תנועה מהפכנית הוא אמת-מידה, אשר בה אנו אומדים את הישגינו…. מה הייתה דמות האדם של תנועתנו? הייתה זו דמות החייל האלמוני: א נ י, א ת ה, ה ו א … זאת הייתה דמות, האצורה בך, שיש לחצוב אותה ממך, כמעשה הפסל-האומן הרואה בחזון את דמות הפסל טבוע בחומר הגולמי, וכל עבודתו בגילוי הדמות היא הרחקת החלקים המיותרים שבאבן"… (ספר קלוסובה) ,
התערוכה "קלוסובה שלי" היא פרי יצירה משותפת של כמה אנשים אשר חברו וחצבו בדפי ההיסטוריה, חקרו, סייעו והביאו את סיפורה המופלא של קלוסובה לכדי תערוכה.
ולהם התודה :
ליעל שוהם ושמוליק …….. …. למוקי צור, צבי צמרת לקיבוץ גבעת השלושה. לארכיון לוחמי הגטאות .ארכיון יד טבנקין, ארכיון יגור, ארכיון רמת –רחל וארכיון פתח תיקוה. לאבגיאל ישעיהו פז על המחקר.ליונה פריטל על הליווי העזרה והתמיכה .
אוצרת התערוכה : קינן דליה
