קולות מהעוטף – פודקאסט – פרק רביעי

"מה שידעתי זה או שירו בי, או שיזרקו עלי רימון, או שהחיילים יגיעו…"
ב 6.10 עמית יסודי עדס מכפר עזה הלכה בקיבוץ עם הבן שלה שיר לערוך קניות לקראת יום הולדת 5 שלו שחל בשבת השבעה באוקטובר. היא לא תיארה לעצמה שהרבה מאוד מהאנשים שפגשה בקניות, ירצחו למחרת.
64 נרצחים ו 5 חטופים, אלו המספרים הכל כך כואבים בכפר עזה.
היא נולדה ברעות, הכירה את תומר בן כפר עזה והם נדדו במקומות שונים בארץ בעקבות לימודים ועבודה. בשנת 2016 השתקעו בכפר עזה, כאשר דווקא היא זו שדחפה לבוא לגור שם והיא מספרת שלפני שעברו תומר אמר לה: "את חייבת לדעת שזה לא עניין אם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה". הם הקימו משפחה, נולדו להם שלושה ילדים (כיום בני שבע וחצי, חמש וחצי ושנתיים וחצי) ובסך הכל החיים היו טובים עד אותה שבת ארורה. הנשקיה של הקיבוץ ממוקמת ממש בחצר הבית שלהם והמחבלים הגיעו בדיוק לנקודה הזו כי ידעו שכיתת הכוננות של הקיבוץ תגיע לשם להצטייד בנשקים. 7 דקות בלבד אחרי שהחלו התרעות צבע אדום היא כבר שמעה יריות מחוץ לבית… 36 שעות לקח עד שחולצו מביתם, כאשר מבחינת הצבא הבית שלהם היה מסומן ככבוש והם כבר נחשבו כמתים. בשעות האלו התמודדו עמית ותומר עם תפעול של 3 ילדים בממ"ד, פרידה בהודעות מהמשפחה, ניסיונות של תומר להגיע לחבר שפצוע בחוץ, המון הודעות מאנשים בקיבוץ שהנורא מכל מתחולל אצלם ואם זה לא מספיק – כ 30 מחבלים השתלטו על הבית של השכנים הצמודים שלהם, רצחו אותם ופתחו שם חמ"ל: "לא היה עם מי לדבר, אף אחד לא הגיע. קיר אחד ו 6 מטר הפרידו בינם לביננו, זה הרגע שתומר ואני נפרדנו במבט". עמית עובדת בדפוס של קיבוץ בארי כך שגם מהקהילה שם היא מכירה רבים שלא ישובו עוד.
בשיחה רגישה אבל נוקבת היא מספרת על החילוץ של החיילים שתוך כדי שרו "היום יום הולדת" לשיר, על שיחת הטלפון המרגשת עם אמא שלה אחרי שניצלו, על מסעות ההסברה שלה בארץ ובעולם, על כך שכאשר נפגשים עם החבר'ה יש חוק: "לא מדברים על ה 7.10 ולא על אנשים מתים" ועל ההתלבטות האם לחזור לכפר עזה: "תומר אומר שנחכה ונראה, אני מצהירה שאני לא אחזור לשם, זה פשוט מקום שאני חושבת שאי אפשר לגדל בו ילדים אחרי שהם נשרטו ככה, השאיפה החדשה של החמאס תהיה לנסות שוב ואני לא אהיה שם עם הילדים בתוך הממ"ד כדי להדוף את זה בפעם השניה". לסיום היא מדגישה שזה לא לעניין בכל שיחת חולין לחטט לגבי אותו יום רק מכיוון שהיא מכפר עזה: "לפעמים כששואלים איפה אני גרה, אני עונה מרעות".

לכל הפודאקסטים קולות מהעוטף מבית יד טבנקין ויד יערי:

https://www.youtube.com/@kolotmehaotef

שיתוף ב:

Facebook
Twitter
דוא"ל
WhatsApp